דילול של אופציות ומניות בסטארטאפ - למה דילול במניות הוא דווקא דבר טוב? (ברוב המקרים)

נושא הדילולים לאחר גיוסי הון בחברות סטארטאפ מעסיק את כל עובדי החברה. בכל מקום שעבדתי בו וגם בעקבות פניות רבות של קוראים, הרבה אנשים מרגישים מבולבלים סביב הנושא הזה. כולם יודעים שהחלק היחסי שלהם בחברה קטן כאשר החברה מגייסת הון, אבל אף פעם לא ברור להם בכמה הוא קטן ואם הוא קטן האם זה בהכרח דבר רע?

נראה שברוב המקרים בעולם האמיתי, דילול במניות הוא דווקא דבר טוב וזה המסר הכי חשוב של הפוסט הזה, תמצאו את ההסבר המלא באירוע מס׳ 4.

אני אנסה להסביר את הנושא בצורה של Case Study באדיבות ד״ר אמיר גוטמן, מרצה בתוכנית MBA במרכז הבינתחומי הרצליה. ב Case הנדון אנחנו נעקוב אחר התפתחויות מבנה ההון או במונח המקצועי Cap-Table של חברת Aqua-Nova (חברה מדומה).

יכול להיות שהפוסט יראה במבט חטוף קצת מסובך, אבל אם תקראו לאט ועד הסוף אני יכול להבטיח לכם שתבינו אחת ולתמיד איך המנגנון הזה של דילולים עובד. נתחיל בשלב הראשון של רישום החברה:

כמה אופציות אני צריך לבקש מהסטארטאפ שאני חושב להצטרף אליו?

זהו פוסט המשך ל אופציות בחברת סטארטאפ - כל מה שאתם צריכים לדעת אז למי שהגיע לפוסט הזה וטרם קרא את הפוסט הראשון, אני מציע לקרוא אותו ולחזור לכאן.

אני מקבל הרבה מיילים מאנשים שחושבים להצטרף לסטארטאפ והם רוצים לדעת כמה אופציות הם צריכים לבקש בעת ההצטרפות. ראשית חשוב לי לציין שהפוסט הזה רלבנטי לעובדים בכירים/מרכזיים בסטארטאפ שאליו הם מצטרפים. כאשר מדובר בתפקידים מתחילים אין לעובד הרבה כח מיקוח בנוגע לכמות האופציות שיקבל (ראו כלל מספר 1 באופציות).

בדרך כלל חברות סטארטאפ מציעות משכורת חודשית נמוכה יותר בהשוואה לאותו תפקיד בחברה גדולה וכמו כן סך ההטבות (רכב, בונוס וכו׳) נמוך יותר כי החברה אינה רווחית. ועל כן צריך למצוא מנגנון שיכול לאזן את החוסר הזה בצורה של אופציות.

אופציות בחברת סטארטאפ - כל מה שאתם צריכים לדעת

חלוקת אופציות במסגרת עבודה בחברות סטארטאפ הוא נושא שמעורר אינספור שאלות אצל אנשים רבים, בייחוד כאשר הם מנסים לשקול שינוי מקום עבודה או לבחון הצעת עבודה קונקרטית בסטארטאפ עם פירוט התנאים הכספיים והאופציות.

אנשים רבים פונים אלי בשאלות בנושא הזה, החל מסטודנטים ששואלים בקשר לעבודתם הראשונה, דרך מתכנתים עם שנים רבות בתעשיה וכלה בסמנכ״לים ששוקלים האם ההצעה שקיבלו היא הוגנת או כדאית מספיק עבורם. אני אנסה בפוסט הזה לתת לכם את כל הידע והכלים שאתם צריכים כדי להבין את הנושא הזה כראוי. נתחיל מהבסיס ונתקדם משם.

האם כדאי לי לעשות תואר במדעי המחשב או ללכת למכללות כמו: ג׳ון ברייס, נס, האקר-יו

עברו כמעט שנתיים מהפוסט האחרון שלי כאן בבלוג. אני מתנצל בפני הקוראים על ההפסקה הארוכה. במשך השנתיים האחרונות הגיעו אלי 3-6 מיילים בכל שבוע ותמיד שמחתי לענות עליהם ולנסות לעזור לפי מיטב יכולתי. 

אחד הנושאים הכי פופולרים ששאלו אותי לגביו הוא: ״איך אפשר להיכנס לתחום ההיי-טק?״ או ״האם כדאי לי לעשות תואר במדעי המחשב או פשוט להירשם לקורס בתכנות במכללות כגון: ג׳ון ברייס, נס, האקר יו״. אני אנסה לענות בפוסט הזה על השאלה הזו שמתברר שהיא מדברת לחלק גדול מהאנשים שמגיעים לבלוג.

הקורסים שהמכללות השונות מציעות הן לא זולים, העלות שלהם למיטב ידיעתי היא בין 10 ל 20 אלף ש״ח. אני לא לקחתי קורסים במכללות הללו (הייתי מרצה לתקופה קצרה), אבל מההתרשמות שלי, רוב האנשים שבחרו ללמוד שם לא דיברו בחיוב על החוויה, יש בעיקר תסכול סביב הנושא של מציאת עבודה לאחר סיום הקורס שנובע כנראה מחוסר תיאום ציפיות שנגרם כתוצאה ממהלכי שיווק של המכללות.